רוח הרפאים של המין

להתראות ניו יורק, שלום מולדת

מיליונים הפליגו בספינות ונשימתם נעתקה כשקו הרקיע של ניו יורק ביצבץ באופק. אם היית בת כפר מהונגריה, או נער מדרום איטליה או אירנלד לפני מאה שנה, דבר לא יכול היה להכין אותך לעיר שבה בניינים מתנשאים עד הרקיע ועגלות נוסעות ללא סוסים. אחר כך בא הנסיון להתרגל לדרוך על האספלט, […]

דברים שאני יודע לעשות

כידוע לכם, אני מאוד מחפש עבודה. אני יודע לעשות המון דברים. אנא עיזרו לי למצוא עבודה בשכר. להלן רשימה של הדברים שאני יודע לעשות: אופניים: נסיון בעמידה במקום על האופניים נסיון ברכיבה נסיון ברכיבה בלי ידים (כולל פניות) נסיון בתיקונים (לא כולל שלדה) אמנות בקהילה: נסיון בייזום, אירגון והובלת פרויקטים […]

יום ראשון בנמל

איה באה לבקר מליסבון ושי מבודפשט ואני החלטתי להראות להן את ברצלונה של המקומיים. הסתובבנו בשוק הפשפשים המחתרתי והתיישבנו על המדרגות בנמל להתבונן על הסירות. היה יום ראשון אפור של ינואר ונשארו לנו שבועות בודדים לפני החזרה לארץ. תהינו איך זה יכול להיות שאנחנו כה נטולות דאגות ומחויבויות. וכמה זה […]

את טובי טל

כך תשרדו את ליל הסדר

פסח מתקרב ואיתו פריחה, לבלוב וכל המסביב, אל תתנו למראה התמים להטעות אתכם, ליל הסדר מתקרב ואיתו… כצפוי – דברים רגילים של ליל הסדר. הנה כמה עצות שבאמצעותן תוכלו לצאת מזה עם נזקים מינימליים. # אם יש לך דודה חנה שמחלקת נשיקות ומשאירה תערובת של רוק וליפסטיק על הלחי, אין […]

מחוף לחוף II

  התקלחתי במים קרים וגילחתי את זקני. החלטנו לטייל עם חבורה של מקומיים. נסענו ל-Reserva nacional de Paracas, הגאלאפגוס של העניים ועלינו על הסירה. נהנתי מהטבע ואפילו צחקתי קצת. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי כזו כמות של חיות – של כלבי ים, כוכבים ושחפים. ציפור חירבנה עליי. סיכמנו להשאיר הכל […]

ציפורן על פסנתר

פעם, לפני הרבה שנים, למדתי צילום. הייתי בכיתה י' ונכנסתי לזה ממש חזק. בניתי חדר חושך בבית, פיתחתי סרטים והדפסתי והכל. יום אחד רציתי לצלם ורד על פסנתר. בחנות הפרחים בקניון (גרנו אז בפרוורים) לא היו ורדים. (קצת מוזר, אולי פעם לא היו ורדים כל השנה. לא משנה). בלית ברירה […]

את טל סופיה

מה עוד נותר ליצור בעולם שהכל כבר נוצר בו? (1)

פומ"ו (2) – באנגלית זה כמובן עובד יותר טוב (עוד נחזור לסוגיה הזו), יש להם, שם בניכר, צירוף מילים המכיל את הפספוס של דבר מה מהנה (missing out), והתוספת החדשה היא רק החדרת אלמנט החרדה – הפחד שמא אנו בכל רגע נתון מפסידים משהו מוצלח יותר שהיה יכול להושיע אותנו […]

נהר בן-גוריון בת-ים

הפרויקט שלי בפסטיבל בת-ים הבינלאומי לתיאטרון רחוב. טיילת בת-ים, סוף אוגוסט 2007  באמצעים אמנותיים פשוטים של צבע (הרבה צבע) תכלת, אדום ולבן, אובייקטים בנהר (גונדולות, סירות, איים בזרם, אווזים נחים על הגדה או צוללים במים) ו-24 שחקנים שגילמו את הדמויות המתנהלות לצד הנהר ובתוכו (גונדוליירים, דייגים, בת-ים, רועת אווזים, מגלה […]

צלילים כמו מים

מילים לחשוב ומילים לתאר, מילים לבנות ומילים לפרק, מילים לספר מעשיות, מילים רבות ואות ואות כדי להפיח בסופן רגשות בתבניות. רק צלילים אין לי, כמו מים, לחמוק ולהרוות. פעם, עת הייתי ילדה צרובת שמש, הייתי שמה פעמיי שלוש פעמים בשבוע למגדל הצריחים שלא היה גבוה במיוחד וצבעו אך מעט בהיר […]

מצלמה וראי

קראתי פעם על לי פרידלנדר, על סט בו צילם את מיילס דיוויס. דיוויס היה קצת לחוץ ופרידלנדר שאל אותו למה הוא מתוח, הוא ענה שהוא לא יודע איך תצא התמונה. אז פרידלנדר הביא לו ראי, כדי שיוכל לראות את המשתקף ומתרחש מנקודת המבט של העדשה, של הצלם.

ג' זה גיטרה

"ניסית לחבר למערכת ת'גיטרה? אתה יכול לשמוע בסטריאו" "מה?", "לא יכול להיות". "כן, אתה יכול לשים ת'תקליט ולשמוע באותו זמן שת'מנגן" מסריח בכתה, כאילו מישהו שכח כריך בתיק שלו שבועיים, זה לא רחוק מהמציאות, כי תמיד יש אחד ששוכח משהו והמנקות לא תמיד אוספות את זה, אולי אורית שתמיד התיק שלה מסריח ויש […]

ספוקן וורד

כשאומרים שלחיים יש כוח משלהם, יש בזה משהו. נכון שזו קלישאה, אבל גם אם היא לא נכונה לגמרי, או חלקית, העובדה שאיכשהו התחלתי לעסוק במוסיקה כחלק מהאמנות הפלסטית שלי, ובאמצעותה ייצרתי רשת הצלבות מורכבות בין פרפורמנס, ספוקן וורד וכתיבה, הם הפתעה גמורה בשבילי וגם… לא… כשהייתי קטן עשיתי הצגות בבניין […]

מתוקה מחוקה

לילה אחד הפנים של התינוק שלי נמחקו. נזכרתי בקלף שהיה לי של "חבורת הזבל", הקלף של "מתוקה מחוקה". האלבום של "חבורת הזבל" שכן כדרך קבע על ערימת התווים שלי שהיו על השרפרף האדום לצד הפסנתר. הלכתי לחפש ולא מצאתי את האלבום ואיתו ערימת תווים שהצטברה במשך עשר שנים. עשר שנים […]

מי מינור?

"בכל עיסוקיי באוצרות ובאמנות ובכתיבה אני מבקשת ומנסה להתקרב למה שמוסיקה עושה". כך מסתיים המדור הראשון שפרסמתי באנטייטלד, בדיוק בפברואר לפני שלוש שנים. כאן, שלוש שנים אחרי, אני מפרסמת שלושה וארבעה תצלומים מתוך הסדרה יוהנס מציף ומוצף, שהיא סדרת בת של הסדרה "טופוגרפיות במחברות ובספרים". יוהנס בראהמס, אם יורשה לי, […]

עוד מעשה בשלושה אגוזים

התגלגלת למפתן ביתי יחד עם עלי הסתיו ומזוודה בידך, ובה שלושה אגוזים ובהם שלושה סודות ורזים, כך אמרת. האחד גודלו כשל אפונה, השני גודלו כבֵּיצה והאגוז השלישי גדול כמו אשכולית, ואמרת לי ״היה מי שיפתור את סודם אין כמותו מאושר בעולם". חלפו הימים, חלפו מנגינות ומילים, אני הכנתי לך תה […]