אברהם קורנפלד

בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בשנקר והחוג לצילום במכללת הדסה ירושלים.
ב־2009 הקים את מגזין אנטייטלד יחד עם טליה זליגמן.
ב־2011 הקים את חברת הגופנים אאא.
מתכנת אתרים לרוב, מצלם לפעמים ומעצב לעיתים.
מלמד בשנקר, שוחה בים כל בוקר יחד עם כל הסבים והסבתות וחולם על חופשה ארוכה.
חי בין עונות מעבר ותמיד רודף אחרי משהו. או שהמשהו רודף אותי. מסוגל להעיף עפיפונים בים למשך שעות, אבל לא עושה את זה.

49 רשומות מאת אברהם קורנפלד

האתר כבית

הקירות מלאים חורים של מסמרים ודיבלים, הצבע מתקלף יחד עם שאריות הסלוטייפ וגם התקרה מתחילה להיסדק. הברז במקלחת פועל רצוף כמו טפטפת גינה ולא מגיב לנסיונות העיקשים להדק אותו בסיבוב לכיוון השעון. הבלנדר והקומקום כבר מזמן מקולקלים והמקרר מרעיש יום כן יום לא. היום כן.
בית הוא מקום שגרים בו ולכן מצריך תחזוקה שוטפת ואינסופית. ככל שהחיים בתוך הבית פעילים יותר, כך הוא דורש נקיונות, תיקונים וצחצוחים בתדירות גבוהה יותר. גדלתי בבית עם עשר נפשות – היינו צריכים לעשות ספונג'ה פעמיים בשבוע לפחות. יש גם בתים שוקקים ופעילים יותר, עד־כדי־כך שהם דורשים ניקיון תמידי – כל יום כל היום – כי כשסיימו לנקות את החדר האחרון בבית, הראשון כבר הספיק להתבלגן.

— Michael Jordan, פרסומת לנייקי 1996
— קאלה לאסן, מתוך 'שיבוש תרבות'

Square Chic

רציתי לעניין אתכם בכלי חדש, קטן ושימושי שפיתחתי. קוראים לו The Square Grid ואולי הוא יעזור גם לכם. במשך השנים, השתמשתי בשיטות רבות לעבודה בסביבת מסך – גרידים שונים, שורות קוד משונות – עד שלא מזמן הגעתי לשיטה שאני מרוצה ממנה. אחרי נסיונות רבים פיתחתי framework שמשמש אותי לעיצוב ולתכנות האתרים עליהם אני עובד. חיפשתי גריד שישמש כאבטיפוס בסביבת העבודה שלי ויעזור לי לבנות אתרים בעלי היגיון מבני וסמנטי, ובעיקר יחסוך לי זמן. כן, כך ההגיון שלי עובד, אני מבזבז המון זמן בנסיון לחסוך אותו אח"כ.

סוויש

כילד חלמתי להיות שחקן כדורסל בליגת האן.בי.איי – רציתי להיות כמו מייקל ג'ורדן. בכלל, אפשר לומר שהיו לי הרבה חלומות. רציתי להיות: וטרינר, שף, מוזיקאי, חקלאי, אינדיאני, רובין הוד, נזיר בודהיסטי או בלש. איך לעזאזל הפכתי למעצב גרפי? כיצד ויתרתי על החלום שלי לרוץ ביער ולצוד דובים לטובת ישיבה פאסיבית-אינטנסיבית מול המחשב?

— מתוך "שיר זמני", יהודה עמיחי

דולצ'ה וגבאנה ב$20

אפשר לומר שהדרייב העיקרי שמניע מעצבים גרפיים הוא אסתטיקה. זו הרי הסיבה שאנחנו כאן, כדי לעשות דברים יפים שגורמים לאנשים אחרים להגיד לנו "וואו, איזה יופי". יכול להיות שבאמצע גם דחפנו איזשהם מסרים שהתכוונו להעביר, אבל ממש בשוליים, כהערת אגב, שלא יפריע לקומפוזיציה. זה מה שאנחנו רואים במגזינים בסופו של יום – את ה"וואו" האסתטי. זה גם מה שזוכה בפרסים ובהערכה של מעצבים אחרים שמובילה ללינקים בבלוגים הנכונים.