מורן שוב

אמנית, אוצרת, קוראת, כותבת, עורכת ומוציאה לאור. מתבוננת בעולם, ממששת דימויים ומלים ומתמסרת למוסיקה. לפעמים מצטערת שלא מנגנת בכינור, או לפחות פעם אחת מנצחת על תזמורת, ופעם אחת לפחות שרה לייב, בלוז או רוק, ומרטיטה בקהל לבבות.

71 רשומות מאת מורן שוב

מי מינור?

"בכל עיסוקיי באוצרות ובאמנות ובכתיבה אני מבקשת ומנסה להתקרב למה שמוסיקה עושה". כך מסתיים המדור הראשון שפרסמתי באנטייטלד, בדיוק בפברואר לפני שלוש שנים. כאן, שלוש שנים אחרי, אני מפרסמת שלושה וארבעה תצלומים מתוך הסדרה יוהנס מציף ומוצף, שהיא סדרת בת של הסדרה "טופוגרפיות במחברות ובספרים". יוהנס בראהמס, אם יורשה לי, […]

סוד מגן עדן

בשנה השניה של לימודי צילום (ויצ"ו חיפה, 1990 ומשהו) נרשמתי לסדנת פרסום משותפת למחלקה שלנו ולמחלקה לעיצוב גרפי (אז עוד לא קראו לזה תקשורת חזותית). התרגיל הראשון היה לעשות פרסומת לאבקת כביסה. היינו בצוות שלושה: תלמידת צילום אחת ושני תלמידי עיצוב. יוני ויפעת היו שניים מן הכוכבים שם בכיתה, ועם […]

מסעות בשולחן אור

דילוג בין קטעים מתוך סיפור קצר מחוויותיה של רב"ט מ', מפענחת תצלומי אוויר למודיעין מבצעי  בהתחלה לא ידעתי כלל שאני מחפשת. פשוט שוטטתי. ריחפתי על-פני הנופים. נמשכת תמיד אל שבילים אפורים, אל פסים דקים בין שדות אפורים כהים מעט יותר. שרויה שעות בנוף האפור הגולש מתצלומי האוויר, לא יכולתי למנוע […]

שביר; אין דבר כזה

אין דבר כזה שָבִיר. ישנה הפוטנציה, קיימת האפשרות, דבר עלול או עשוי או עתיד להיות: פתיר, קריא, אכיל, וכיוצא באלה; אבל בניגוד להם, ברגע שאתה נשבר אינך שביר עוד, ואתה עלול להשבר כל עוד הנך שלם. אין דבר כזה שביר, בניגוד, נניח, לגמיש שהוא גמיש או עמיד או מהיר או […]

הספה, המרפסת

פרסום ראשון של סיפור קצר מקובץ סיפורי שכונה. סיפורים שכתבתי לפני כחמש עשרה שנה. האשה מרביצה לילדה. אחר כך היא בוכה, האשה, ואומרת "למה את נופלת כל הזמן תראי מה זה עושה לך, חבל יש לך פנים יפות, עכשיו יש לך כחול ליד העין, כולם יראו יחשבו שאת לא נזהרת, […]

הסיבוב הכיפי

היתה זו הרפתקה שלא אשכח. הייתי בכיתה ב', אם אני זוכרת נכון. בכל פעם שעלינו לירושלים הצביעו ההורים מרחוק על הר "המסרק" והנה הפעם, לשם אנחנו נוסעים. חשבתי שאני יוצאת להרפתקה אטימולוגית (חקר מקורן של מלים): אולי בראש ההר אבין סוף סוף למה קוראים לו "המסרק", כי את הדמיון בין […]

האיש שנתן את השם סוסיתא לסוסיתא

[ראיון קצרצר] ספר לנו איך זה התחיל: 1959. הייתי סטודנט צעיר בפקולטה לחקלאות וקראתי בעיתון שחברת אוטוקרס הישראלית מחפשת שם למכונית שהיא מייצרת ומכריזה על פרס בסך 500 לירות למי שיציע את השם הנבחר. הייתי גאה, כולנו היינו גאים, לא בכל יום נולדת פה מכונית, לא בכל יום מכריזים פה […]

עבודה בעיניים

פגישת עבודה. ברביעי שעבר היתה לי פגישת עבודה במוזיאון ישראל בירושלים. בקשתי שיאשרו לי כניסה לאופניים. אישרו. חשבתי שאכנס דרך כניסת העובדים, אבל לא, אמרו לי תכנסי מהכניסה הראשית. וכך מצאתי את עצמי, מובילה את אופניי בבטחה, אבל כאילו מקיימת פעולה אמנותית מחתרתית: חולפת על-פני אנשי הבטחון, חולפת על-פני הקופות, […]

מיקי מתייבש

יש מי שהצלתי ויש מי שלא הצלחתי להציל. הוֹ הדברים שיכולנו להציל. מטביעה הצלתי את מיקי, מן השלולית, כל מה שצריך היה זה לראות. מיקי שכב בה רטוב, על הגב ומתחת לאיקליפטוס שליד מגרש הכדור-סל. אם עמדת בקצה החצר יכולת לראות מי במגרש ויכולתי לראות אם מישהו שם, מחכה לי. […]

סמיילי הנביא

בחודשיים האחרונים אני מצלמת סדרת סימניות בספרים; Lesezeichen ('סימניה' בגרמנית) אני קוראת לסדרה, כהומאז' לספר כינוס מאמרים של וולטר בנימין. אני מוצאת בספרים סימניות שהשארתי לפני שנים; סימניות כפרחים מיובשים. לפעמים אלה דפים עם שורות שכתבתי וברבות הימים נדמו למכתבים ששלחתי לעצמי. תצלום שאבדתי והצטערתי עליו נורא, התברר, כעבור שנים, […]

דברים שעצים רואים

כבר שנתיים שאני מנסה לכתוב שיר על עץ שפגשתי. אני מצליחה לנגן רק את השורה הזו מתוכו: "עצים הם כמו סוסים בעיר הזאת, כמו סוסים בנוף"; שתי שורות בעצם; כל השאר יוצא לי משובש. זה לא משפט שאני סתם אומרת, זה דבר שהתגלה לי צהרים חורפי אחד ברגע אינטימי עם […]

מדבר במחברת חלקה

המחברת רטובה והמים צובעים אותה לכהה, וצל עדין צובע את הפיתולים במזרח לכחול ולאפור בהירים. רטיבות וצל אינם צבע, הם טבע, וכשמתבוננים היטב מגלים שהם חלק מהנוף. ובאמנות, על־כן, צריך שיופיעו בשורה המתארת את הטכניקה של העבודה: צבע, צל, מים ופיסול במחברת חלקה. זו מחברת מהסוג הישן: כריכה רכה חומה, […]

עין תחת עין – קריאה אחרת אפשרית

על הטראומה המושרשת של המלחמה, של מידה כנגד מידה, של "נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן…" אפשר ללמוד מן התצלום הזה של אחיקם סרי שמופיע בתערוכת צילום העתונות השנתית עדות מקומית 2012 שאני אוצרת השנה. לא בשל זרועות הידיים הנשלחות לאחוז באבלים, הזרועות המחזיקות את הגוף המחזיק […]