לעיצוב אינטראקציה הגעתי מפסיכולגיה קוגניטיבית דרך אפיון ממשקי אדם-מחשב, במסע שכלל את אוניברסיטת תל־אביב, תעשיית ההייטק הישראלית והעיר איבראה שבאיטליה.
מתמקדת בעיצוב אינטראקציה וסאונד, בממשקים פיזיים ובמתודולוגיה בעיצוב. מרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון. הקמתי במכון מעבדה לאינטראקציה שצועדת בימים אלה את צעדיה השניים.
נוטה להיות אאוטסיידרית, שזה לפעמים קשה אבל בסך הכל ברכה.
אמא טריה שמקווה, לצד האושר הגדול, לחזור בקרוב לשמוע הופעות חיות ולעשות סנואובורד.
שלום. אתם רעבים. הידעתם? אתם גוועים ממש. לא מרוב מחסור באוכל, אלא בגלל חוסר זמן. Time Famine, קורא לזה החוקר הארווי מולדובסקי, מנהל המרכז לשינה וכרונו־ביולוגיה באוניברסיטת טורונטו. על־פי חוות דעתו המלומדת "אין לנו מספיק שעות עירות כדי למלא את כל הציפיות שהחברה המתועשת מציבה בפנינו".
קשה קצת לתרגם את המונח Time Famine. אולי "בצורת הזמן"? אנחנו מתים מחוסר זמן? מעסיקים את עצמנו לדעת? בכל מקרה, ברור שהתופעה הזו לא דומה בחומרתה לרעב ממש. …
למרות השנים הרבות של הודעות טקסט, אימיילים ושאר צורות כתיבה במדיום האלקטרוני, אני מוצאת את עצמי ממשיכה להתלבט בשאלות של טון ואינטונציה בטקסטים המוקלדים האלה. והנה, כתיבת הפוסט הראשון כאן מעלה את ההתלבטות שוב.
שלום אנטייטילד!
או שמא – שלום אנטייטלד :)
או סתם ככה –
שלום אנטייטלד.
סימן הקריאה נלהב מדי, הסמיילי אדולסצנטי, והנקודה – אולי קצת קודרת?
החיפוש שלי אחר הטון הטקסטואלי הנכון מאפיין את התקשורת הכי יומיומית, כמו גם את רגעי השיא. נולדה לי תינוקת. נולדה …
