בימים האחרונים אני לא מצליח להתנתק מאימג' אחד שמגיע דוקא מעבר לים.
מדובר בבולען ענק שנפער באחת משכונות העוני של גואטמלה סיטי באופן פתאומי ובלע לתוכו מספר בתים ובהם לפחות 3 תושבים. קוטרו של הבור הענק הזה הוא כ-30 מטרים והדיווחים על עומקו נעים בין 70 ל-200 מ'. כנראה שאף אחד לא יודע. לאחר שנפער הפתח נאלצו כ-1000 מתושבי האזור לפנות את ביתם היות וצורת הפתח העגולה (מדהים נכון?) מעידה על המצאות מערת ענק מתחת …
אגדה אורבנית עקשנית מספרת כי לתל־אביב יש עיר תאומה, מתחת לפני הקרקע. בואו נקרא לה "תת־אביב". עיר שכולה מנהרות, מקלטים, תעלות אוורור ובונקרים שמחכים ליום פקודה. חלק מהאנשים טוענים שמדובר במערכת מקלטים לאוכלוסיה האזרחית שיצאה מכלל שליטה ואילו אחרים מספרים שמדובר במערכת מנהרות שנחפרו מה"בור" של צה"ל בקריה לכל חלקי העיר. כך או כך, מדובר בעיר שלמה.
תת־אביב שונה מאד מתל־אביב שאנחנו מכירים. בשונה ממרבית מקומות היישוב העירוניים, שנבנים בהדרגה באמצעות הוספה של מבנה …
לא מזמן התפרסמה ידיעה, לפיה במהלך רעידת האדמה החזקה (מאד) בצ'ילה לפני מס' שבועות זזה העיר קונספסיון, הסמוכה למוקד הרעש כ-3 מטרים מערבה. כל העיר כולה נמצאת היום במקום, סמוך אמנם, אך אחר. הידיעה הזכירה לי מסורת מקומית ששמה "מינגה", שנהוגה בחלק דרומי יותר של צ'ילה, באי צ'ילואה. משמעות המילה בניב המקומי (כך אמרו לי, לצערי שפת המפוצ'ה שלי מאד החלידה בשנים האחרונות) היא פעולה משותפת של בני הקהילה, אך בפועל המנהג התפרסם בעיקר בדמות …
מערכות תשתית מקיפות אותנו מכל עבר – מעל ראשינו, מתחת לרגלינו ואפילו באויר שאנחנו נושמים. כבישים, מחלפים ומסילות ברזל, קווי מים וביוב, תחנות כח, מתקני התפלה וטיהור שפכים – כולם מבנים ממשיים, אך על פי חלוקת התפקידים המקובלת, מערכות אלה נמצאות מחוץ לידי האדריכלים ומנוהלות בידיהם האמונות של המהנדסים (גם אם לפעמים זורקים לאדריכל עצם ונותנים לו לעצב את החזית).
הדימוי הרומנטי של האדריכל המתכנן מ"כסא ועד עיר שלמה" אולי ייעלב, אבל לתשתית ה"הנדסית" יש …
הטכנולוגיה מאפשרת לכל אחד להיות במספר מקומות בו זמנית. דוגמאות לכך ניתן למצוא בטלה־קומיוטינג, גוגל ארת' ואפילו סקנד לייף* אך כמובן שיש לכך דוגמאות רבות נוספות. המגמה הזאת ברורה כבר שנים והמחסומים בפניה הם מנטליים ותרבותיים הרבה יותר מטכנולוגיים. לדעתי הבו־זמניות הזאת מרתקת מפני שהיא מרחיבה את הסדק שבין תחושת השייכות שלנו למקום לבין המרחב הפיזי עצמו.
התפתחות מעניינת ובלתי צפויה למגמה זו ניתן לדעתי לראות בתוכנית ניידות המספרים של משרד התקשורת – כיום אדם יכול …
כמו כל אובייקט שיצר האדם, בניינים מציגים בפנינו מידע. הסביבה הבנויה מעבירה לנו מידע מעצם היותנו יצורים החיים בחלל תלת מימדי. זוהי כמובן לא תובנה חדשה והיא עומדת ברקע של כל סגנון אדריכלי ושל העיסוק האובססיבי בסוגיות השפה האדריכלית (עיסוק שנפוץ בעשורים האחרונים של המאה ה־20 ונחלש בעשור האחרון).
כולנו קוראים באופן שוטף את שפת המסות והחללים שסביבנו (וחלקנו גם כותבים אותה). כפי שמעצבים גרפיים ואחרים משתמשים בכלים שלהם כדי לייצג מידע בצורה בלתי …