את נעמי גרשטיין

לא לצלם בבקשה

״אל תצלמי אותי״ אני שומעת בשנה האחרונה, מבתי בת השש בכל נסיון לכוון אליה עדשה. שנה שהעניין הזה עולה שוב שוב, ממה נובעת התביעה הזו ״לא לצלם״ ואיך להתייחס אליה? ילדים היום נולדים להורים שלכל אחד מהם יש בצמוד אליו בכל רגע, מכשיר מצלם ומסריט, ובדרך כלל גם אמצעי הפצה של התמונות בילט-אין. לעיניים החיות שלנו, המוסרות לילד מסרים לא מילוליים – את נפלאה, אתה מקסים, מצטרפת עדשה ומכשיר, הילד אמור לתפקד כעת, חמוד וספונטני, ללא העיניים המשיבות של המבוגר, אלא לנוכח אדם שמרוכז במכשיר ובמה שהוא רואה שם, מה שנדמה לתינוק ובצדק, כהיעדר נוכחות מוחלט. ילדים רגישים במיוחד יכולים לגלות חוסר סובלנות קיצוני למצבים האלו, בעוד אחרים בכלל לא ישימו לב שמצלמים. בכל מקרה מוקדם מאד נולדת תודעה של ״איך אני נראה דרך המסך״. הילדים כבר ראו את עצמם קופצים מחייכים ואוכלים בסרטונים. משהו בחווית ההווה השלמה המאפיינת את ...

סוף שבוע עם אמא

"מה דעתך על השם ווֶלווַלה לבן? הפירוש של זה זה זאב, אפשר זאב, על שם דוד של אמא שלי. מהצד של שֶרשֶבסקי. גם שרשבסקי זה שם מאוד יפה, מה דעתך על שרשבסקי? אף פעם לא הבנתי מה המשמעות של השם הזה, יש וַרשבסקי, שזה אומר "יליד וורשה", אבל אין מקום ...

את מיכל טורנובסקי

שני זיכרונות ילדות סגולים

  סימן היוד אני עדיין זוכרת את סימן היוד בצורת פרצוף מחייך שהגננת הייתה מציירת על גב כף יָדִי הימנית בכל פעם שהייתי נופלת ונפצעת. לזיכרון הזה יש ריח של דם וחול מעורבבים אחד בשני, יחד עם טעמן המלוח של הדמעות הנבלעות בתוך הפה, וגם את זיכרון המגע המפתיע של ...

דשא, כל שלישי וחמישי

כל שלישי וחמישי אני קוצצת דשא ברחבי העיר, ככה אני רגילה. מה לעשות, גדלתי במושב, וכשיש לכם חצר אבא מבקש שתטאטאי את המדרכה, ואמא מבקשת שתעזרי לה לנקש עשבים בגינה. לקצוץ דשא תמיד התנדבתי. בעיר זה לא קורה. להשקות את העצים בככר למטה? לטאטא את הכניסה לבניין? למה אני? בעיר ...

אנטייטלד מגזין אינטרנט קבוצתי ללא מטרות רווח בנושא עיצוב, אמנות וכל מה שמסביב