אב, בן ורמז של אמא
מחשבה אורחתפרויקט הגמר מזוית לא פופולרית
בסוף שנת הלימודים הנוכחית החל פסטיבל רחב היקף של הכפשת פרויקט הגמר. הכי מגניב עכשיו לשנוא את פרויקט הגמר. אול דה את'ר קידס אר דואינג איט. סטודנטים מתארים חוויות נוראיות וגם לא מעט מרצים שותפים לתחושה שפרויקט הגמר מיותר ואפשר היה לחיות בלעדיו.
אני לא שותף למרבית התחושות הללו. גישתי לסיפור מעט שונה, והייתי רוצה לחלוק אותה כאן. אם אעודד סטודנט פסימי אחד שעולה עכשיו לשנתו האחרונה, עשיתי את שלי.
כבר בשלב הזה, הנה התובנה …
בסגנון חתירה
כבר עבר לא מעט זמן מאז שפרסמתי את הפוסט האחרון שלי. זה לא שלא רציתי לכתוב. רציתי. אפילו היו לי נושאים. אבל בכל פעם מחדש התעוררתי בבוקר, הכנתי קפה והכנסתי הביתה את העיתון ואז המציאות הוטחה בפניי בכל הכוח והאלימות שלה וגרמה לנושאים שלי להיראות חיוורים ודהויים ובעיקר לא רלבנטיים.
רציתי לכתוב על מסע הפרסום לשמפו לשיער מתוצרת Crema שנמרח על קיר שלם ברחוב דיזנגוף. תקריב על פנים של אישה שממלא את הפריים ומעליו …
שלוש נקודות על היעלמות
הכל התחיל עם מחשבות על חפצים. חפצים שהולכים ונעלמים כי אין בהם צורך, או כי אחרים חדשים יותר, קטנים יותר בנפחם וגדולים יותר ביכולתיהם, באים להחליף אותם.
דיסקים שמוחלפים בדיסק־און־קי, שקיות ניילון שמוחלפות בתיקי בד רב פעמיים (מתי כבר יכנס החוק?), סרטי צילום שמוחלפים בכרטיסי זכרון, מפות שמוחלפות במכשירי ג'י.פי.אס…
דמיינתי לי בראש מעין קטלוג של חפצים שנמצאים כאן עדיין אבל עוד רגע כבר ילכו לעולמם. מעין בית קברות לחפצים אבודים.
כן, אני יודעת, קוראים לזה …
תיאור גרפי
בתחילת יולי נסעתי לצפון הרחוק כדי לבקר בתערוכת הבוגרים של המכון לאמנויות במכללת תל חי. בדרך – לדעתי זה היה ליד יוקנעם, אבל אני לא בטוח -עברתי ליד מסעדה סינית. היה לה שלט אדום עם כיתוב צהוב בפונט שניסה לדמות (בהצלחה, יש לומר) תחושה של אותיות סיניות. מה שהפתיע אותי היה שמה של המסעדה, שהתנוסס בחזית שלה. קצת מצחיק אבל שמה של המסעדה היה "מסעדה סינית". כלומר, יכול להיות שיש לה שם אחר, …
פרדוקס הבלייה
נסיעה בזמן או במרחב לא חייבת לתקיים בצורה פיזית ממש. היא יכולה להיות בתוך הראש פנימה. היא יכולה להיות בצורה של הזיכרון – המרכיב החשוב ביותר שיש לכל מספר־סיפורים באשר הוא, בין אם הוא מאייר, צייר, סופר, או מחזאי. סופרים רבים אומרים כי הרכיב המשמעותי ביותר שיש להם בעבודתם, היא אינה היצירתיות, אלא הזכרון. אני לא צייר אימפרסיוניסטי, האור לא מעניין אותי וגם לא שינויי שעות היום. אני לא יוצא החוצה מהסטודיו לצייר. …
לידה מחדש
יהיה נאיבי להצהיר שהמיתוג כרגע גוסס. יהיה יותר מדוייק לומר שהוא משנה את פניו.
כבר איזה שלוש שנים שזה עומד על קצה הלשון. תחושת ההתפכחות מקסמו הולכת ומתחזקת. זה מתחיל בתחושת שובע מהחותם המוקפד. מאיזה רעב וגעגוע לרישול קל – לעשייה נאיבית יותר, בתולית. הדיס-התאהבות הזאת כמובן בעיקר מורגשת, כמו רומן שנגמר, בהתאהבות בדבר הבא.
הזיקה לעיצוב המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים ממחישה את הגעגוע למסורת ועבודת יד. במיתוג של אז היתה תפיסה יותר פלואידית …
הוכחות חותכות
יש לי צלקת בצוואר. היא לא כואבת, היא ארוכה יחסית, פעם היא הייתה אדומה יותר. לפעמים היא פתאום קופצת, כמו שחרור של קלאצ' בזינוק בעליה. לפני כשנה התחלתי ללכת לשיעורי פילאטיס בסטודיו ברחוב מונטפיורי. בשיעורים הראשונים, יותר משכאבה לי הבטן, הקשה עלי לחץ בצוואר שלא נתקלתי בו ביומיום. אורלי, בעלת הסטודיו, עיסתה לי את הצוואר ושאלה אותי: "ראית טיטניק?" ואכן ראיתי טיטניק. "אז הצלקת שלך מושכת פנימה, כמו המים שמשכו את הספינה לשקוע."
המלים …
- אנטייטלד הוא מגזין אינטרנט קבוצתי על עיצוב, אמנות וכל מה שמסביב… קראו עוד»
קישורים ועדכונים
Tree Porn – הכניסה לסוטי עצים בלבד.
רונית מירסקי, חברת אנטייטלד, מציגה בימים אלו את תערוכת היחיד הראשונה שלה בבית האמנים בתל אביב (רחוב אלחריזי 9, ליד גן העיר). הפתיחה כבר היתה, אבל התערוכה ממשיכה עד ה־12.9. בהמוניכם.
ולפעמים, כל מה שצריך זה קצת שקט. ודומיין טוב.
רשימה של 10 מצלמות רשת שוות במיוחד. מצפייה באורות הצפון ועד מעבר החצייה של חיפושית הקצב.
אם אתם לא מצליחים לגלול ימינה-שמאלה בעמוד מחשבה ואתם משתמשים ב-iPod/iPad/iTouch — השתמשו בשתי אצבעות והבעיה תיפטר.
תגובות אחרונות
- "קרן, כרגיל אצלך - לפנים :) סחטיין....
— אבנר פינצ'ובר (אב, בן ורמז של אמא) - "סחלב בצבע סגול אנטייטלד....
— יעלי (ללא כותרת (תל אביב), 2010) - "ניכר מהמחשבה שלך שנהנית מפרויקט הגמר שלך ומתוצאותיו. אחרת הר...
— דן (פרויקט הגמר מזוית לא פופולרית) - "מקסים!
כל כך הרבה רגש בכל כך מעט קו
♥...
— טימור (Sea) - "I feel better now
:)...
— טליה זליגמן (Sea) - "זה פשוט מינימלזם טהור. עשית לנו חשק לצאת לחופשה. בקרוב......
— יוסף וענת (Sea) - + עוד תגובות
משתתפים פעילים
- קרן תגר
- אריאל אברג-ריגר
- דוד עדיקא
- מירב פרץ
- ענת ספרן
- רונית מירסקי
- יובל סער
- הילה עמרם
- דן אלון
- יורם קופרמינץ
- רונית פורת
- נורית קוניאק
- ניב רוזנברג
- גילי זיידמן
- שלומי אזולאי
- יואב ויס
- דנה שלזינגר
- אפרת שהם
- יונתן אסולין
- רות גוילי
- מיכל רינות
- איתמר דאובה
- יובל אצקסון
- ויקטור פרוסטיג
- יעל פלג
- עזרי טרזי
- אברהם קורנפלד
- טל מור
- שפרה קורנפלד
- איציק רנרט
- רחלי חבה-שרפשטיין
- + לרשימה המלאה
