ליבי ליבו ליבם

פרח לב הזהב נמצא בכל מקום אם רק נמצא. כשאתה מוצא אותו – אתה מוצא שמצאת את מבוקשך (פתגם חכם שהמצאתי זה עתה) כשדבר-מה לוכד אותך, אתה בעצם נמשך למה שאתה מבין שהוא לב ליבו של הדבר – ואז בכל מאודך אתה מתכוונן אליו וחווה עצמך נמשך ומתמגנט אליו – עד שתגיע אליו, עד שתיגע. כשאתה מזהה לב ליבו של דבר עבורך, כשאתה מזהה את הנקודה – נמתח ביניכם חוט ומאותו רגע נמתחת ונפתחת בפניכם הדרך הישרה והקצרה ממך אליו וממנו אליך בחזרה (בין שני לבבות ממוגנטים נמתח קו ישר שהולך ומתקצר עד שנעשה בעצמו נקודה). ואולי זיהוי לב ליבם של דברים הוא תופעה שמתרחשת אך ורק בלב ליבך, והנקודה אותה אתה מזהה, היא רק לכאורה מחוצה לך, ולכן נקראת, באופן מטאפורי, לב ליבו של דבר, במובן שהוא מראָה של לב ליבך? כלומר, אולי, לב ליבם של דברים לא נמצא ...

על ה"פייטה" שפתקים נושאים בתוכם

לאה גולדברג כתבה בספרה [מכתבים מנסיעה מדומה], שהיא נוטה לחשוב כי חלק מזה שאנו נוהגים לקרוא בשם: "לב" מצוי בחוטמה. יכולה אני להישבע כי ליבי כולו מצוי באצבעותיי, שכן דברים שכתבתי על פתקים יכולים לעורר בי רגשות שונים, להוביל אותי הרחק אל מחוזות בלתי נודעים. *** יש בפעולת הכתיבה על ...

פיסת מציאות

פתקים זו תקשורת חשובה לי. אני אוהבת להשאיר פתקים, אני אוהבת לקבל/למצוא פתקים שהשאירו לי (לפעמים מוצאת גם פתקים שלא נועדו עבורי). אלו הודעות קטנות, שמציינות דבר מה בנקודת זמן בה אני הייתי פה והנמען היה שם, ובסופו של דבר הפתק הוא מימד פיזי המחבר בין שנינו. מעין הרחבה של "אני".

אנטייטלד מגזין אינטרנט קבוצתי ללא מטרות רווח בנושא עיצוב, אמנות וכל מה שמסביב