matan radin: wunderschön. aber hat mit Schönheit nichts zu...
על: ללא כותרתתמי פורת: מ-ד-ה-י-ם!!!
על: ללא כותרתניב תשבי
14.05.2012באמת קאבר מוצדק. תודה נטע
14.05.2012רגע, איפה מצאת את החולצה הזאת?
07.05.2012סרט דוקומנטרי חדש על השנה האחרונה של חברת פולארויד...
07.05.2012הייתם מסוגלים לחיות שנה בלי אינטרנט? (ויא טל מסינג)
05.05.2012מצלמת אינסטגרם זה חדשני!
04.05.2012קמפיין של טיפקס, אבל בילוי אינסופי. נסו כל שנה,...
03.05.2012עיצוב תעשייתי היא כותרת שזקוקה לניעור רציני. זה כנראה התחום היחיד בעיצוב שמגדיר את עצמו לפי המקום שבו הוא מתבצע. אפשר להבין כמה זה מוזר אם חושבים למשל מה היה קורה אם "עיצוב אופנה" היה נקרא "עיצוב מתפרה". לפני שבועיים קיימנו ערב מרצים במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר וסיימנו אותו עם דיון פתוח בשאלה: "האם עיצוב תעשייתי הוא עדיין השם המתאים כדי לתאר את ההתמחות אותה אנו מלמדים במחלקה?". אחת המרצות העירה, ובצדק, כי ההטיה של שם המקצוע בלשון נקבה הופכת אותו למשונה אפילו יותר: "מעצבת תעשייתית". כלומר, האם המעצבת עצמה מתועשת? האם תהליך העיצוב שלה (שעדיין נסמך על עפרון, תוכנות וגושי קצף) הוא תעשייתי? האם הוא תעשייתי יותר מתחומי עיצוב אחרים? למייל שנשלח לצוות המרצים לקראת המפגש צורפה רשימה חלקית של מעצבים שמנסחים לעצמם הגדרות שונות או חדשות (למשל, מרטי גישה מכנה את עצמו "אקס-מעצב", דאן ורייבי מתארים את תחום ...
והפעם בכובע של קהילת המעצבים. במסגרת המאמץ לקדם את תעשיית העיצוב, פעילות המתמשכת חודשים ושנים, אנו עכשיו מבקשים ליצור מדיניות ממשלתית לקידום העיצוב. בין היתר אנו ממליצים לרכז משאבים בקידום המודעות לעיצוב ובקידום תעשיית העיצוב. אנו נמצאים במגעים עם משרד התמ"ת ויש סימנים של הקשבה ונכונות לשתף פעולה. הצעותינו לשינוי: ...
אחרי שהאחד במאי הביא איתו ים של סטטוסים ומודעות בפייסבוק על יחסי עובד-מעביד ועל זכויות עובדים שנרמסות עדין ב־2012 במפעלים הרחק בפריפריה, אצל עובדי קבלן, אצל עובדי משק ביתי; אחרי שצפיתי בקמפיינים מבריקים ובמודעות מתוחכמות מכל העולם בנושא, אני רוצה לשאול: באמת?! אתם באמת חושבים שזה לגיטימי לעסוק בזה? וכשאני אומרת אתם - אני מתכוונת לאותם בעלי סטודיואים לעיצוב ולאותם מנהלי צוותי קריאייטיב במשרדי פרסום שעסקו בבריפים האלו.
זה לא נכון שאין אביב בארץ. הוא פשוט מסתתר מאחורי מסך עשן סמיך. עונת המעבר המבדילה בין אדמה רטובה לחול ים לוהט, זמן התעוררות הטבע מהחורף, זמן התחדשות, עונת היקסמות האדם מסביבתו, מעצמו, מאחרים ואחרות – לגמרי נוכחת כאן, אלא שקשה להבחין בה. הפרשנות הויזואלית שצימדנו דווקא לאביב, העונה האחראית על ...
תחשבו על תנועת הלהבה. כמה היא דקה ואינטימית ויפה. וכל כמה שהיא מהפנטת ועוצמתית – כי ממצה את מנעד תנועת הלהבה – כך היא נותרת עדינה. הלאה משם היא כבר אינה דקה. הלאה משם היא אש גדולה.
זה התחיל ממדבקת מחיר של 19.80 שגיליתי כשהגעתי הביתה על כיכר הלחם־שחור־אחיד־פרוס שקניתי בהיסח הדעת. זה כל־כך עצבן אותי שהחלטתי לשלוף את הידע המשפחתי בכל הנוגע לבצק והתחלתי ללוש. הידע המשפחתי: אבא שלי אופה חלות בכל שישי, הוא שיכלל את הצמה הבסיסית למבנה רב קומות של צמה מעל צמה מעל צמה. כמו הכיכרות העצומים שמגישים בבר-מצוות, רק מחיטה מלאה. (הוא גם רב אמן של פנקייקס ואי אפשר לומר שזה לא סוג של לחם.) אמא שלי אופה לחם כמעט כל יום (ולאחרונה מבשלת גם בירה – עוד גוון של דגנים תוססים.) יש טריק קטן ומוצלח שקרוי על שמה...